第一章 黑暗恐惧（1/1）
“好黑？开灯？”ltr gt
ltr gt
苏檀醒了，从黑暗中醒来，朦朦胧胧，他的第一反应就是掀开被子，伸手，朝着脑海里熟悉的床头伸出手，开灯，点亮房间。ltr gt
ltr gt
“空~！”ltr gt
ltr gt
苏檀以熟悉的方式用手m0索过去，寻常的话，他早就m0到台灯开关，不过这时候，他却扑了个空。ltr gt
ltr gt
“咦？开关呢？”ltr gt
ltr gt
苏檀有些疑惑。ltr gt
ltr gt
不过即使纳闷，他还是重新试探着将手伸了出去，m0索…ltr gt
ltr gt
依旧没有找到熟悉的开关。ltr gt
ltr gt
“啪~！”ltr gt
ltr gt
继续m0索之后，他的手触碰到了实物。ltr gt
ltr gt
很y，应该是木板。ltr gt
ltr gt
“怎么会有木板？”ltr gt
ltr gt
在他的印象里，自己的房间他再熟悉不过，闭着眼睛都能活动自如的程度。ltr gt
ltr gt
他的房间，不可能有木板。ltr gt
ltr gt
再m0索…ltr gt
ltr gt
这并不是一块木板，而且一整面墙？ltr gt
ltr gt
苏檀心中略微惊讶。ltr gt
ltr gt
“难道这不是我的房间？”ltr gt
ltr gt
脑海里诞生这个疑惑，他以敏锐的直觉察觉到，这确实不是他的房间。ltr gt
ltr gt
空气里，充斥着一gu不舒服的味道。ltr gt
ltr gt
被子，床铺…有许久未洗的汗味。ltr gt
ltr gt
并不好闻，ltr gt
ltr gt
“怎么会出现在陌生的房间？”ltr gt
ltr gt
苏檀更加疑惑，自己shangchuan时，明明记得是进入了自己的房间…ltr gt
ltr gt
怎么一觉醒来，却置身于陌生的环境？ltr gt
ltr gt
找不到灯的开关，他下意识的在床上m0索着手机。ltr gt
ltr gt
手机可以照明。ltr gt
ltr gt
可m0了半天，他除了发现床上的用品质地很劣，甚至还有些破洞之外，并没有m0到手机。ltr gt
ltr gt
陌生的房间，手机也没有，找不到灯的开关，四周全是黑暗的，看不到一丝光…ltr gt
ltr gt
这是什么地方？ltr gt
ltr gt
苏檀带着深深的疑惑，m0索着下床，希望能找到一点光源。ltr gt
ltr gt
脚在地上试探，找鞋。ltr gt
ltr gt
鞋没有找到，不过却让苏檀更加疑惑。ltr gt
ltr gt
“这地…不是地板，也不是水泥地，而是泥土地？”ltr gt
ltr gt
我不会在农村了吧？ltr gt
ltr gt
也不对，现在农村生活条件也挺好，房屋地面，大部分已经y化。ltr gt
ltr gt
一边疑惑，一边找鞋，一边m0索…ltr gt
ltr gt
“乓~！”ltr gt
ltr gt
没挪动多少距离，他就碰到了桌子，下意识扶住桌子，再移动，不一会又碰到了别的，他不认识的东西。ltr gt
ltr gt
继续跌跌撞撞，不是碰到这就是碰到那…ltr gt
ltr gt
苏檀可以肯定，这绝对不是他原来的房间，而且一个全新的，陌生的地方。ltr gt
ltr gt
“就算是夜，也太黑了吧？”ltr gt
ltr gt
天知道这房间有多黑，别说星光月光，一点光源都没有。ltr gt
ltr gt
全是黑暗！ltr gt
ltr gt
忍住心中的不解，他决定回到床上，天太黑，行动不便，压下心中的不适，先熬到白天再说。ltr gt
ltr gt
床到是不难m0索。ltr gt
ltr gt
没费多少功夫，他就回到了床上，用手擦了擦脚底的泥，钻回被窝里。ltr gt
ltr gt
躺着。ltr gt
ltr gt
陌生的环境令他不自在，也睡不着。ltr gt
ltr gt
时间一点点过去…ltr gt
ltr gt
在黑暗中。ltr gt
ltr gt
有种说不出的难受。ltr gt
ltr gt
“叽叽喳喳…”ltr gt
ltr gt
也不知道过了多久，终于他听到了房间外叽叽喳喳的声音，那是清晨的鸟，清脆的叫。ltr gt
ltr gt
悦耳。ltr gt
ltr gt
终于天亮了！ltr gt
ltr gt
苏檀感觉这一夜，是他有史以来最难熬过来的夜。ltr gt
ltr gt
不过很快他就发现了新的问题。ltr gt
ltr gt
哪怕已经听到各种鸟儿的叫声，哪怕是房外听到偶尔有人活动过得痕迹，但是…这个房间已经如同黑洞一样。ltr gt
ltr gt
没有任何光。ltr gt
ltr gt
苏檀有些慌了。ltr gt
ltr gt
为什么没有光？ltr gt
ltr gt
为什么房间里这么黑暗？ltr gt
ltr gt
难道我被人关起来了？关在了一个不见天日的小黑屋？ltr gt
ltr gt
“有人吗？”没人回应。ltr gt
ltr gt
“有人在吗？”还是没人回应！ltr gt
ltr gt
为什么没人回答？ltr gt
ltr gt
苏檀“蹭”的一下从床上跳起，顾不得穿鞋，直接行动。ltr gt
ltr gt
因为昨晚的m0索，他房间已经有了模糊的印象。ltr gt
ltr gt
桌子还在，他以桌为中心，向外m0索大门。ltr gt
ltr gt
也不知道这个“监狱”东西稀少还是这家人的生活贫苦，房间里的东西极少，极大的方便人在夜里“m0黑”…ltr gt
ltr gt
乓乓乓…ltr gt
ltr gt
他在墙面，墙角四处m0索。ltr gt
ltr gt
花费了不少功夫，终于找到了们把手，确切地球，应该是一个门闩，就是一根小木棍做的，cha门的东西。ltr gt
ltr gt
拉开。ltr gt
ltr gt
很意外，门居然很轻松地打开了，并没有被锁住的情况。ltr gt
ltr gt
这让苏檀心中有了几分庆幸。ltr gt
ltr gt
这么说…ltr gt
ltr gt
不过转瞬，他却很懵b。ltr gt
ltr gt
门打开了…ltr gt
ltr gt
外面的新鲜空气，一下子扑面而来，涌进肺里，清爽无b，他能够感觉到暖洋洋的yan光照s在他脸上，鸟儿的声音越加清脆，门前小孩的声音也响亮了，不过…ltr gt
ltr gt
他的眼前依旧一片漆黑，空洞…ltr gt
ltr gt
推开门，迎接他的并不是光明，依旧是黑暗…ltr gt
ltr gt
没有一丝光亮的黑暗。ltr gt
ltr gt
极度的黑。ltr gt
ltr gt
疑惑…不可置信，一种不祥的预感，在他脑海浮现…ltr gt
ltr gt
为什么看不到光？ltr gt
ltr gt
明明都已经到门外了…ltr gt
ltr gt
难道？？？ltr gt
ltr gt
他有些不愿意继续想下去…ltr gt
ltr gt
“瞎半神，你起得好早！”一个小孩打招呼。ltr gt
ltr gt
只能听到声音，而且感觉小孩距离自己并不远。ltr gt
ltr gt
苏檀心一凉…ltr gt
ltr gt
“瞎……半神……瞎……半……神……”他喃喃自语，重复着小孩的话。ltr gt
ltr gt
瞎？？？ltr gt
ltr gt
瞎？？？ltr gt
ltr gt
这个字眼，在他脑海里炸响！ltr gt
ltr gt
他突然意识到一个严重的问题…不，或者说并不是突然意识到，在今天早上，亦或者说他推开门的刹那就已经意识到了，不过他不愿意承认而已。ltr gt
ltr gt
那就是…他，瞎了！ltr gt
ltr gt
变成了瞎子！ltr gt
ltr gt
“为什么会这样？怎么会这样？”苏檀宛若魔怔…ltr gt
ltr gt
没有心思搭理小孩，一直在回想，他是怎么瞎的。ltr gt
ltr gt
“瞎半神？你怎么了？”ltr gt
ltr gt
“嗯？你怎么了？”小孩关切地道。ltr gt
ltr gt
苏檀还是没有理会。ltr gt
ltr gt
这时候，他听到另一个小男孩不悦地道“木木别理这个瞎子了，我们到别的地方玩。”ltr gt
ltr gt
“真是的，没本事还整天神神叨叨吓人，也不知道我nn怎么会相信他能算命…”ltr gt
ltr gt
小孩们的声音渐行渐远。ltr gt
ltr gt
而苏檀则更加确定一个事，那就是…他真的瞎了！ltr gt
ltr gt
变成了一个瞎子！ltr gt
ltr gt
可他无论如何也想不通自己怎么变瞎的，自己明明只是工作很累，突然不舒服回房睡了一觉，醒来怎么就变成了一个瞎子？ltr gt
ltr gt
还有，自己为什么会在这里？ltr gt
ltr gt
这个地方，分明不是自己所在的发达城市，而是乡下。ltr gt
ltr gt
为什么？ltr gt
ltr gt
苏檀心里，渐渐诞生出一丝恐惧…ltr gt
ltr gt
……ltr gt
ltr gt
……